האם במשא-ומתן עם הפלסטינים, מתעלמת ישראל הרשמית מהחוק, ונמנעת דיון בפיצוי על רכושם של מאות אלפי יהודי ארצות ערב?! כך לפחות לפי האשמות שהועלו בדיון בוועדה לביקורת המדינה בכנסת. יו"ר הועדה, ח"כ אמנון כהן אמר בדיון כי "חייבים לקחת בחשבון את האחים שלנו, יוצאי ארצות ערב, שלא מקבלים כל פיצוי על הרכוש בשווי מיליארדי דולרים, שנאלצו לנטוש, לאחר שגורשו. יש לשתף את הארגונים והעמותות, ועל המשרד לאזרחים ותיקים לתת עדיפות למיזם זה". חוק מ-2010 קובע כי בכל משא ומתן מדיני, תדרוש ישראל פיצוי שכזה. כהן פנה לשר אורי אורבך להכין מסמך על היקף שווי הרכוש היהודי, ולראש הממשלה להעלות סוגיה זו בכל משא ומתן. כהן אף דרש מהמשרד לאזרחים ותיקים, האחראי כיום על תיעוד התביעות, למצוא את כל התיעוד שנאסף בעבר, בעיקר במשרד המשפטים, ועקבותיו אבדו.

נציג המבקר, שמואל גולן, האשים כי הממשלה קיבלה על עצמה לרכז את כל המידע בנושא, אך גם החומר שנאסף לא עובד, ואילו ח"כ יצחק כהן טען כי "ישנם שרי משפטים שלא מעוניינים בנושא כמו ציפי לבני, למרות שהאו"ם הכיר בלגיטימיות של תביעת הפליטים היהודים מארצות ערב. יד בן צבי, שקיבל כיום את הטיפול בנושא, מהמשרד לאזרחים ותיקים, לא יודע לבצע את העבודה ולכן נותן אותה לקבלן-משנה, שגם הוא לא מכיר את המציאות בשטח".

השר אורי אורבך השיב כי התיעוד חשוב "הן בגלל זכות הקניין של אנשים שגרמו להם לברוח, למרות שהסיכוי לקבל פיצוי הוא קטן, והן בגלל שיש פה אמירה שאנחנו מהאזור, והתועלת המדינית מול תביעות הערבים. אינני רוצה להתחייב על משימות שלא נעמוד בהם, אך נגביר את קצב התיעוד".

לבנה זמיר, נציגת יוצאי מצרים סיפרה כי בשנת 1956 גורשו 35 אלף יהודי מצרים מבתיהם, וטענה כי חלק מתיעוד רכושם הנטוש נמצא במשרד החוץ. לדבריה, בחוזה השלום עם מצרים, הוסכם כי מדינת ישראל תדרוש את רכוש יהודי המדינה, אך למרות זאת המדינה מתחמקת מהתחייבותה. זמיר ציינה כי "שרת המשפטים ציפי לבני טוענת מפורשות ש'אנחנו, יהודי ארצות ערב, מכשול לשלום'. נציג יהודי לוב, מאיר כחלון, קרא לשתף פעולה עם ארגוני הקהילות, באמצעותם ניתן להגיע לכל יהודי הארצות, וקרא לדרוש פיצוי גם על הרכוש הקהילתי. "הפלשתינאים מתעדים כל אהל, כל באר וכל חושה שהם טוענים שהייתה להם בארץ, ואילו אנו הותרנו מאחורינו רכוש בשווי מיליארדי שקלים", אמר. הוא אף קרא לחקור כיצד נעלמו 3,800 תיקים אודות רכוש יהודי לוב שהיו במשרד המשפטים.

מנכ"ל המשרד לאזרחים ותיקים, גלעד סממה, הדגיש כי התקציב שקיבל משרדו מהאוצר איננו מספיק. "אנו הקצנו 2 מיליון ₪ מתקציבנו, ומיזם זה הוא היחידי שלא צומצם השנה. עלינו לאסוף 373,000 עדויות וחובה לקבל תקציב בהתאם, כי לבד לא נוכל לשאת בעלות הכלכלית שלו". סממה העריך, כי עד סוף 2014 תושלם גבייתן של 3,000 עדויות. גיא הרמתי, נציג האוצר , טען מנגד כי הסכום שביקש המשרד לאזרחים ותיקים עבור המיזם, 50 מיליון ש"ח, הוא גדול במיוחד, ויגרום הגדלה חדה של תקציב המשרד הכולל העומד כיום על 75 מיליוני ש"ח. לדבריו, רק בשנת 2014 הוגדל תקציב המשרד ב-16 מיליוני ש"ח, ודרש לראות תוצאות בשטח.

יעקב יניב, מנכ"ל יד בן צבי, ציין כי "מלבד הטיעון המשפטי, זו גם הזדמנות אחרונה לאסוף את כל העדויות על החיים המלאים של הקהילות היהודיות בארצות ערב", ואילו שמעון גואטה, ראש המועצה האזורית מעלה יוסף טען מנגד כי בניגוד ליד בן צבי, הרי שארגוני הקהילות והעמותות עוסקות בנושא כבר שנים, מכירות את כל יוצאי הארצות, ויש להעביר אליהם את הטיפול במיזם. אריה שמש, ממרכז מורשת יהודי בבל, הזהיר כי "בלי שהעבודה תיעשה היום כדבעי, נבכה על זאת אחר כך", והאשים כי "מישהו העלים בכוונה את התיקים החסרים".