זמן רב שלא כתבנו כאן על המלחמה הקשה באוקראינה שנמשכת זה כששה עשר חודשים, אבל הפעם, אחרי שני אירועים משמעותיים שהתרחשו בחודשים  האחרונים, אין מנוס מלחזור לשדות הקטל במזרח אירופה.

האירוע הראשון שהתרחש באוקראינה היה פיצוץ סכר נובה-קחובקה על נהר הדניפר, ששטף אזורים עצומים בדרום הנהר ובדלתא שלו שנשפכת אל הים השחור, סמוך לחרסון. רק השבוע פרסם ה'ניו יורק טיימס' כתבת תחקיר שהשורה התחתונה בה מאשימה את רוסיה בפיצוץ הסכר.

לפי תחקיר העיתון הסכר באוקראינה שנבנה לפני כשישים שנה תוכנן לעמוד כמעט בכל התקפה מבחוץ שניתן להעלות על הדעת כולל הפצצה בנשק גרעיני טקטי, והראיות מצביעות על כך שרוסיה פוצצה אותו מבפנים. העיתון סקר ראיות רבות וראיין מומחים לעניין ולדבריו, לפי שני מהנדסים אמריקאים, מומחה לחומרי נפץ ומהנדס אוקראיני בעל ניסיון רב בפעולות הסכר "בהתחשב בזיהוי הלוויין והסיסמי של פיצוצים באזור, הסיבה הסבירה ביותר להתמוטטות הייתה מטען נפץ שהונח על ידי הרוסען במעבר התחזוקה, או הגלריה, שעובר בלב הבטון של המבנה".

האינטרס הרוסי ברור. הצפת האזורים בדרום אוקראינה, לחופי הדנייפר ובעיקר בדלתא שלו גרמו לאזורים נרחבים להיות ביצתיים וטובעניים ובשבועות הקרובים לא יהיה אפשר לעבור עליהם עם כלי רכב, ובפרט לא עם משוריינים כבדים. כך הצליחו הרוסים לבטל צליחה של כוחות אוקראינים לעבר חצי האי קרים ולצמצמם את דרכי ההגעה של האוקראינים לעבר מחוז ז'פוריז'יה בלבד.

לא בכדי הם עשו זאת. ממעקב אחרי התקשורת הרוסית נמצאתי למד שבחצי השנה האחרונה עבדו הרוסים במלוא הקיטור כדי להקים לרוחבו של המחוז מערך ביצורים אדיר ועמוק שנועד לנפץ לרסיסים כל מתקפת נגד. מדובר בקו ביצורים הבנוי מ-4 שכבות של הגנה, כאשר ככל שמדובר בקו פנימי הוא מבוצר עוד יותר.

לפי אנליסטים צבאיים קווי ההגנה הראשונים של הרוסים נועדו להחזיק את האוקראינים מספיק זמן כדי שמוסקבה תוכל לזהות היכן קייב מתכננת את הדחף העיקרי שלה ולפרוס עתודות בהתאם.

כל קו שכזה בנוי בתחילתו משדות מוקשים שנזרעו על ידי מכוניות מיוחדות שזורעות שורות צפופות של מוקשים באמצעות מכשור הדומה לזריעת תפוחי אדמה. הערכות הן כי הרוסים שתלו יותר מ-50,000 מוקשים. מעבר לשדות המוקשים נמצאים שוחות רבות שנחפרו בצורת זיג-זג כדי להפחית פגיעה ארטילרית במי שנמצא בהם. בשוחות אלו הוצבו חיילים עם מקלעים ומטולי נ.ט. שנועדו לפגוע ולעצור כל טנק שיצלח איכשהו את המוקשים.

מעבר להם הוצבו משולשי בטון גבוהים שאמורים לעצור כל ניסיון הסתערות של משוריינים. ביני לביני הוצבו גם כמה שכבות של גדרות תיל שנועדו לעצור חיל רגלים.

אם האוקראינים יצליחו לצלוח את כל אלו, יחכו להם תעלות עמוקות ורחבות שמונעות כל ניסיון של טנק או משוריין לצלוח אותם. המערב צייד אמנם את אוקראינה בגשרים יבילים שאמורים ליצור מעברים מעל לתעלות, אבל ברור שאלו פגיעים מאוד ויהוו מטרה נוחה עבור הרוסים. אם יצליחו הכוחות הפורצים לעקוף את כל אלו הם יתקלו בעמדות מבוצרות ומבוטנות, שמאחוריהם מחכים טנקים, משוריינים וכלי ארטילריה שיטווחו אותם.

הרוסים, כאמור, התכוננו היטב לרגע הזה ולכן כשהאוקראינים נכנסו לתוך המלכודת וניסו לפרוץ במחוז ז'פוריז'יה הם נקלעו למארב. נכון לרגע זה, שלשה שבועות מאז יצאה 'מתקפת הנגד' לדרכה, הצליחו האוקראינים "לגרד" בקושי את השדות הממוקשים והחפירות בקו הביצורים הראשון; וגם זאת, לא לכל רוחבו אלא בשלש נקודות בלבד.

במשך שלשת השבועות האלו הם הצליחו להעמיק רק במקום אחד קרוב לשבעה קילומטרים ולכבוש בסך הכל שמונה כפרים, אבל מדובר בכלום במונחי שטחי הענק שעליהם לכבוש.

כאילו לא די לאוקראינים בכל אלו, העובדה שאין להם חיל אוויר פעיל גרמה לכוחות המסתערים שלהם להיות ברווזים במטווח. חיילים אוקראינים העידו כי כל העת הם שמעו מעליהם זמזומים של מטוסי, מסוקי ומל"טי חיל האוויר הרוסי שפגעו בהם קשות, בעוד שלהם לא היה כל חיפוי אווירי. גורמי צבא מערביים אמרו שגם צבא ארה"ב, עם חיפוי אווירי היה מתקשה לפרוץ קווי הגנה כה מבוצרים ומוכנים היטב.

לזאת תוסיפו עובדה נוספת שאותה ראיתי גם בכלי תקשורת רוסיים, אבל מאוחר יותר גם בכלי תקשורת אוקראיניים: בכל המקרים שבהם הרוסים נסוגו מכפרים שנמצאים בקו החזית, הם עלו לעמדות גבוהות ששולטות על הכפרים האלו, שהוכנו מבעוד מועד וטיווחו את הכוחות האוקראינים שנכנסו אליהם.

בכתבת תחקיר בנושא שפרסם השבוע ה'וול סטריט ז'ורנל' הוא ראיין חייל צעיר שנפצע בגזרה בשעה שהשתתף בהתקפה על עמדה רוסית ליד הכפר לוחוב, דרומית לזפוריז'יה. "'שתי פלוגות של חטיבה 36 האוקראינית תקפו במהלך הלילה', אמר החייל המתנדב בן ה-19, המוכר בסימן הקריאה שלו קיט. 'הצלחנו לכבוש את הכפר', אמר 'אבל בבוקר החלה לעבוד עלינו ארטילריה רוסית. כמעט כולם מהמחלקה נפצעו. שניים נהרגו'. קיט סיפר כי הוא וחבר נשאו פצוע על אלונקה כאשר רקטה רוסית נחתה בקרבת מקום, והרגה את הפצוע ופצעה קשה את המציל השני. רסיסים פגעו בקסדה של קיט ובידו. לדברי חבריו במחלקה 68 'הרוסים מבצעים כ-10 תקיפות אוויריות ביום נגד הכפרים מהם נסוגו. תעופה היא בעיה גדולה עבורנו ויתרון ברור עבורם. אנחנו צריכים מטוסיF16'".

עדות אחרת היתה דרמטית לא פחות. "ברגע שהגדוד חצה כביש מחוץ לעיירה מאלה טוקמק" סיפר ל'וול סטריט ג'ורנל חייל בן ה-28 "החלו הרוסים להכות בנו ברקטות גראד, השדות התמלאו נפילות, מסוקים ומטוסי קרב רוסיים טסו מעל לראש, התקיפה התקדמה פחות מ-2 מיילים,  אחד הטנקים הגרמניים נפגע והושבת. הם רק חיכו לנו… עמדות מוכנות בכל מקום. זה היה קיר מפלדה. זה היה מחריד."

מהעבר השני לא חסרות עדויות על הפחד המשתק שאחז בחיילים הרוסים נוכחת המתקפה יורקת האש שנפתחה עליהם. העיתון האמריקאי ראיין שבויי מלחמה רוסיים, והנה אחד מהם: "קולו של דמיטי רעד כשהוא תיאר את כניסתו לשוחה תחת אש כבדה. 'הם פתחו עלינו עם טנקים, מרגמות, ארטילריה', אמר. 'לאחר מכן, כלי רכב משוריינים מתוצרת ארה"ב ירו על קו העצים שלהם וחיפו על חיל רגלים שנפרס מולנו. לא ידעתי מה לעשות, הייתי בפחד, נכנסתי לפאניקה', אמר דמיטרי. הוא וחבר יצאו מהתעלה שלהם עם ידיים מורמות. כאשר שוביהם הניחו אותם על הארץ וכבלו את ידיהם, קפץ רוסי אחר מהתעלה והשליך רימונים, והרג ופצע כמה אוקראינים".

הנקודה העולה מכשלון הביניים של מתקפת הנגד האוקראינית שעלולה להימשך עוד כמה חודשים – עד לרדת גשמי הסתיו וקפאון החורף, כי הרוסים התכוננו לרגע הזה בכל הכוח. בדיוק כפי שהם ניגפו והתנפצו לרסיסים מול ההגנות האוקראיניות העיקשות שהוקמו בדרכם, כך הצליחו לעשות לכוחות האוקראינים שבאו כעת מולם.

השאלה הגדולה היא כמובן לאן כל זה מוביל. שני הצדדים מבינים, ומבינים היטב שמתקפת הנגד הזו תחרוץ את גורלם ונערכים למקפה העיקרית שבה ישתתפו בבת אחת מאות רבות של טנקים ומשוריינים. הקרבות שראינו עד עכשיו היו גישוש ראשוני של שני הצדדים.

אם האוקראינים ינצחו ויצליחו לצלוח את ההגנות הכבדות בדרך לחצי האי קרים לא יהיה עוד מה שיעצור בעדם, ויהיה אפשר לומר שהם ניצחו בצורה גורפת.

אם הרוסים יצליחו לבלום את האוקראינים, הם יראו שהם לא מוכנים להתקפל בשום מחיר, ובעולם יתחילו לשאול שאלות על היכולת של קייב לנצח בקרב המתמשך הזה אחרי שהמערב השקיע כאן כל כך הרבה משאבים. הפוליטיקאים במערב נתונים גם כך ללחץ מבית נוכח הכסף הרב שמוזרם לטובת הצבא האוקראיני על חשבון אזרחיהם והם יתחילו ללחוץ על האוקראינים להיכנס למשא ומתן ולוותר על השטחים שנכבשו.

בתווך, הרוסים הראו לעולם שלא רק הצבא שלהם יכול לעלות בלהבות אלא גם מיטב התוצרת המערבית. בעולם תלו תקוות רבות בטנקי המערכה הגרמניים לאופורד2 שנחשבים לטנק המערכה העיקרי של הגרמנים ושל צבאות רבים באירופה שרכשו אותו, אבל כעת הם מתבררים כלא יעילים וכחסרי הגנה. התמונות של עשרות טנקים גרמניים בוערים אחד אחרי השני מדירים שינה בברלין ובבירות המערב. יהיה מעניין לעקוב ולראות לאן כל זה יתפתח.